חישוב שבעה, שלושים, אזכרה ויארצייט

איך סופרים את השבעה והשלושים

האבלות מתחילה כשנסתם הקבר, ולכן יום הקבורה הוא היום הראשון של השבעה, גם אם נשארו ממנו שעות ספורות. ביום השביעי קמים מהשבעה בבוקר, אחרי תפילת שחרית, כי "מקצת היום ככולו".

השלושים נספרים גם הם מיום הקבורה. ביום השלושים עצמו האבלות של השלושים מסתיימת עם הנץ החמה. שבת שבתוך השבעה נספרת במניין הימים, אבל לא נוהגים בה אבלות בפרהסיא.

מקור: שולחן ערוך יורה דעה שעה, א (האבלות מתחילה בסתימת הגולל), שולחן ערוך יורה דעה שצה, א (מקצת היום ככולו), קיצור שולחן ערוך רטז (יום שביעי, יום שלושים וי״ב חודש), קיצור שולחן ערוך ריט (שבת בשבעה, קבורה ברגל)

חג בתוך השבעה או השלושים

הכלל הכללי: רגל (פסח, שבועות, סוכות), ראש השנה ויום הכיפורים מפסיקים את השבעה, אם האבלות כבר התחילה לפני החג, אפילו שעה קצרה. חג שמגיע אחרי שהשבעה הסתיימה מבטל את גזרת השלושים, חוץ מאבלות על אב ואם.

מי שנקבר בחג או בחול המועד מתחיל לשבת שבעה אחרי החג, והיום האחרון של החג נחשב לו כיום הראשון. החישוב של השלושים אחרי חג מורכב, ולכן המחשבון מסמן את המקרה ולא מחשב תאריך סיום. בכל אחד מהמקרים האלה פנו לרב.

מקור: שולחן ערוך יורה דעה שצט, א (הרגל מבטל את האבלות), קיצור שולחן ערוך רכ (הרגל מבטל שבעה ושלושים), קיצור שולחן ערוך ריט (שבת בשבעה, קבורה ברגל)

קדיש: אחד עשר חודשים פחות יום

המנהג הנפוץ הוא לומר קדיש על אב ואם אחד עשר חודשים, ולא שנים עשר, "כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים", כי משפט רשעים שנים עשר חודש (רמ״א).

לפי קיצור שולחן ערוך, לעניין זה מונים מיום הקבורה, ומפסיקים יום אחד לפני שמתחיל החודש השנים עשר: מי שנקבר בי׳ בשבט פוסק לומר בט׳ בטבת. בשנה מעוברת, אדר א׳ ואדר ב׳ נחשבים שני חודשים. יש קהילות שמפסיקות מוקדם יותר.

מקור: רמ״א יורה דעה שעו, ד (קדיש י״א חודשים), קיצור שולחן ערוך כו, יז (קדיש י״א חודש, נמנה מיום הקבורה)

היארצייט: יום הפטירה בכל שנה

היארצייט (יום הזיכרון השנתי) הוא התאריך העברי של יום הפטירה, ולא של הקבורה. מי שנפטר אחרי השקיעה, היארצייט שלו בתאריך העברי של היום שלמחרת. את נר הנשמה מדליקים בערב שלפני.

כשהקבורה התאחרה כמה ימים אחרי הפטירה, יש שנוהגים בשנה הראשונה ביום הקבורה, ואחר כך תמיד ביום הפטירה. המחשבון מציג את שתי האפשרויות.

מקור: קיצור שולחן ערוך רכא (יארצייט), קיצור שולחן ערוך רכא, ב (שנה ראשונה כשהקבורה התאחרה), רמ״א יורה דעה תב, יב (יום המיתה, אדר בשנה מעוברת)

מקרים מיוחדים בלוח העברי

• נפטר באדר בשנה רגילה, והשנה מעוברת: הרמ״א ורוב האשכנזים נוהגים באדר א׳, השולחן ערוך (ורוב הספרדים) באדר ב׳, ויש שנוהגים בשניהם. המחשבון מציג את שני התאריכים.
• נפטר באדר א׳ או באדר ב׳ של שנה מעוברת: בשנה רגילה נוהגים באדר, ובשנה מעוברת באותו אדר שבו נפטר.
• נפטר בל׳ בחשוון או בל׳ בכסלו, בשנה שאין בה יום כזה: לפי קיצור שולחן ערוך תלוי מה היה בשנה הראשונה אחרי הפטירה. אם בשנה הראשונה לא היה ל׳, קובעים תמיד ביום האחרון של החודש; אם היה, קובעים בראש חודש.
• היארצייט בשבת: היארצייט עצמו נשאר בשבת (קדיש, נר, לימוד), אבל לא עולים לקבר בשבת. נוהגים לעלות ביום שישי שלפני או ביום ראשון שאחרי; המנהגים שונים.

מקור: שולחן ערוך ורמ״א אורח חיים תקסח, ז (יארצייט באדר בשנה מעוברת), קיצור שולחן ערוך רכא, ג (יארצייט באדר), קיצור שולחן ערוך רכא, ד (ל׳ חשוון ול׳ כסלו)

חשוב לדעת

המנהגים משתנים בין הקהילות, ויש פרטים שתלויים בנסיבות. הכלי נותן מידע כללי ולא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה.