מנהגי אבלות: שבעה, שלושים, קדיש ואזכרה
האבלות היהודית בנויה בשלבים: אנינות עד הקבורה, שבעה ימים של ישיבה בבית, שלושים יום של אבלות קלה יותר, ועל אב ואם שנים עשר חודשים. זה סיכום כללי עם מקורות, לא פסק הלכה.
בקצרה
שבעה
מיום הקבורה ועד בוקר היום השביעי.
שלושים
עד יום השלושים לקבורה.
שנה
על אב ואם: שנים עשר חודשים, והיארצייט בכל שנה.
השבעה
השבעה מתחילה כשנסתם הקבר ונמשכת עד בוקר היום השביעי. האבלים יושבים נמוך, לא יוצאים לעבודה, ומקבלים את פני המנחמים. נוהגים להתפלל בבית האבל במניין בשחרית ובערבית.
- אסור ברחיצה לתענוג, בסיכה, בנעילת סנדל של עור, בתשמיש המטה ובתלמוד תורה (חוץ מדברים העצובים, כמו איוב וקינות).
- לא שואלים בשלום, ולא מרבים בדברים של שמחה.
- שבת שבתוך השבעה נספרת, אבל לא נוהגים בה אבלות בפרהסיא: נועלים נעליים ויושבים על כיסא.
- ביום השביעי קמים אחרי שחרית, כשהמנחמים יוצאים.
מקור: שולחן ערוך יורה דעה שעה, א (האבלות מתחילה בסתימת הגולל), קיצור שולחן ערוך רי (דיני האבל בשבעה), קיצור שולחן ערוך ריט (שבת בשבעה, קבורה ברגל), קיצור שולחן ערוך רטז (יום שביעי, יום שלושים וי״ב חודש)
השלושים
אחרי השבעה ועד יום השלושים נוהגים חלק מדיני האבלות: לא מסתפרים ולא מתגלחים, לא לובשים בגדים חדשים מגוהצים, ולא משתתפים בשמחות. ביום השלושים, עם הנץ החמה, גזרת השלושים בטלה. על כל הקרובים מלבד אב ואם, בזה נגמרת האבלות.
מקור: קיצור שולחן ערוך רטז (יום שביעי, יום שלושים וי״ב חודש)
שנים עשר חודשים על אב ואם
על אב ואם נוהגים באבלות שנים עשר חודשים: לא משתתפים בשמחות ובסעודות של שמחה, ויש דינים מיוחדים לתספורת. גם בשנה מעוברת האבלות נמשכת שנים עשר חודשים בלבד, ולכן היא מסתיימת לפני היארצייט הראשון.
מקור: שולחן ערוך יורה דעה שצא, ב (י״ב חודש גם בשנה מעוברת), קיצור שולחן ערוך רטז (יום שביעי, יום שלושים וי״ב חודש)
הקדיש
הבנים אומרים קדיש יתום על אב ואם. המנהג הנפוץ הוא לומר אחד עשר חודשים, כדי שלא ייראה כאילו ההורים צריכים את כל שנים עשר החודשים. לפי קיצור שולחן ערוך מונים מיום הקבורה ומפסיקים יום אחד לפני תחילת החודש השנים עשר. מי שאין לו בנים, יש שמבקשים מאחר לומר קדיש, ויש שלומדים משניות לעילוי הנשמה.
מקור: רמ״א יורה דעה שעו, ד (קדיש י״א חודשים), קיצור שולחן ערוך כו, יז (קדיש י״א חודש, נמנה מיום הקבורה)
חג בזמן האבלות
רגל, ראש השנה ויום הכיפורים מבטלים את השבעה אם האבלות התחילה לפני החג; חג שבא אחרי השבעה מבטל את השלושים (חוץ מאבלות על אב ואם). מי שקבר את מתו בחג מתחיל את השבעה אחריו. כל מקרה כזה כדאי לברר עם רב.
מקור: שולחן ערוך יורה דעה שצט, א (הרגל מבטל את האבלות), קיצור שולחן ערוך רכ (הרגל מבטל שבעה ושלושים), קיצור שולחן ערוך ריט (שבת בשבעה, קבורה ברגל)
האזכרה והיארצייט
בכל שנה, ביום הפטירה העברי, מדליקים נר נשמה, אומרים קדיש, לומדים משניות ועולים לקבר. יש שמתענים ביום היארצייט של אב ואם. באזכרה נוהגים לומר פרקי תהילים, "אל מלא רחמים" וקדיש.
מקור: קיצור שולחן ערוך רכא (יארצייט), רמ״א יורה דעה תב, יב (יום המיתה, אדר בשנה מעוברת)
המנהגים משתנים
המנהגים משתנים בין הקהילות, ויש פרטים שתלויים בנסיבות. הכלי נותן מידע כללי ולא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה.
שאלות נפוצות
האם יושבים שבעה על כל קרוב?
חובת האבלות היא על שבעה קרובים: אב, אם, בן, בת, אח, אחות (גם מאב או מאם בלבד) ובן או בת זוג.
מה ההבדל בין שבעה לשלושים?
בשבעה יושבים בבית ולא עובדים, ויש יותר איסורים. בשלושים חוזרים לשגרה, אבל לא מסתפרים ולא משתתפים בשמחות.
מי אומר קדיש על אישה שנפטרה?
הבנים אומרים קדיש על האם כמו על האב, גם כשהאב עדיין בחיים (רמ״א יורה דעה שעו, ד).