אזכרה בשבת, בחג, בחול המועד ובניסן
עודכן: · כל כלל עם קישור למקור
כשהיארצייט חל בשבת או ביום טוב, לא עולים לקבר באותו יום. אומרים קדיש בבית הכנסת כרגיל, ואת העלייה לקבר עושים ביום חול סמוך, לפני או אחרי לפי המנהג. בחול המועד ובחודש ניסן רבים לא אומרים אל מלא רחמים ולא עולים לקבר, אלא אם זה יום היארצייט עצמו. תענית יארצייט לא נוהגים ביום שאין אומרים בו תחנון.
הכללים בטבלה
| כשהיארצייט חל ב... | קדיש | עלייה לקבר | תענית |
|---|---|---|---|
| שבת | אומרים | ביום חול סמוך | לא מתענים |
| יום טוב | אומרים | ביום חול סמוך | לא מתענים |
| חול המועד | אומרים | יש שעולים, יש שדוחים | לא מתענים |
| חודש ניסן | אומרים | ביום היארצייט עצמו בלבד | לא מתענים |
| ראש חודש, חנוכה, פורים | אומרים | לפי המנהג | לא מתענים |
מקור: קיצור שולחן ערוך רכא (יום היארצייט) · שולחן ערוך ורמ״א אורח חיים תכט, ב (חודש ניסן)
אזכרה כשהיארצייט בשבת
בשבת לא הולכים לבית העלמין. את הקדיש אומרים בתפילות של השבת. רבים עולים לתורה בשבת שלפני היארצייט, ואז אומרים אל מלא רחמים בבית הכנסת. את העלייה לקבר עושים ביום שישי שלפני או ביום ראשון שאחרי. אין כלל אחד לבחירה, ורבים מעדיפים להקדים.
לגבי מנהגי השנה על אב ואם: קיצור שולחן ערוך כותב שיום היארצייט נחשב כחלק משנים עשר החודש "ואפילו חל בשבת".
מקור: קיצור שולחן ערוך רטז (יום שביעי, שלושים וי״ב חודש) · קיצור שולחן ערוך רכא (יום היארצייט)
חודש ניסן
השולחן ערוך כותב שבכל חודש ניסן לא נופלים על פניהם (תחנון), לא מספידים ולא מתענים, והרמ״א מוסיף שלא אומרים צידוק הדין ולא מתענים בו "אפילו יום שמת בו אביו או אמו". המנהג שלא לעלות לקבר ולא לומר אל מלא רחמים בניסן לא מופיע בשולחן ערוך, אבל הוא נפוץ בקהילות רבות. מי שהיארצייט שלו בניסן, רבים נוהגים לעלות לקבר ביום עצמו. מי שהשלושים שלו בניסן, שואל רב.
חג באמצע השבעה או השלושים
זה נושא אחר מהאזכרה, אבל שואלים עליו הרבה: רגל (פסח, שבועות, סוכות) וגם ראש השנה ויום הכיפורים מבטלים את השבעה אם האבל התחיל לשבת לפניהם, ובמקרים מסוימים גם את השלושים. החישובים מורכבים, והמחשבון באתר מביא אותם בחשבון.
מקור: שולחן ערוך יורה דעה שצט, א (הרגל מבטל את האבלות) · קיצור שולחן ערוך רכ (הרגל מבטל שבעה ושלושים) · קיצור שולחן ערוך ריט (אבלות בשבת וביום טוב)
תענית ביום היארצייט
קיצור שולחן ערוך כותב שמצווה להתענות ביום שמת בו אביו או אמו, אבל ביום שאין אומרים בו תחנון, לא מתענים. גם אבי הבן, הסנדק והמוהל ביום הברית, וחתן בשבעת ימי המשתה, לא מתענים. בימים שבהם לא מתענים, עוסקים "בתורה ובמצוות ובשאר מעשים טובים" לזכות הנשמה.
שאלות נפוצות
היארצייט חל בשבת, מתי עולים לקבר?
ביום חול סמוך, ביום שישי שלפני או ביום ראשון שאחרי. רבים מעדיפים להקדים. הקדיש נאמר בשבת עצמה.
עושים אזכרה בחודש ניסן?
רבים לא עולים לקבר בניסן, אבל ביום היארצייט עצמו נוהגים לעלות. בשאר המקרים שואלים רב.
אומרים קדיש ביארצייט שחל בחג?
כן. הקדיש נאמר בכל יום, גם בשבת ובחג.
מתענים ביארצייט בראש חודש?
לא. ביום שאין אומרים בו תחנון לא מתענים תענית יארצייט.
המידע כאן מסכם את השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך ומקורות רשמיים, לפי מה שנכתב בהם. המנהגים משתנים בין אשכנזים, ספרדים ועדות אחרות, ויש מקרים מיוחדים. זה לא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה או לחברה קדישא.