מה עושים באזכרה: הסדר המקובל
עודכן: · כל כלל עם קישור למקור
אזכרה בבית העלמין נמשכת בדרך כלל עשרים עד ארבעים דקות: מתכנסים ליד הקבר, אומרים כמה פרקי תהילים ואת פסוקי תהילים קיט לפי אותיות השם, מישהו אומר כמה מילים על הנפטר, החזן או אחד המשתתפים אומר אל מלא רחמים, ואם יש מניין אומרים קדיש. אחר כך רבים נוהגים ללמוד משניות ולערוך סעודה קלה. אין סדר אחד מחייב, וכל חלק כאן הוא מנהג נפוץ ולא חובה.
הסדר המקובל בבית העלמין
- התכנסות ליד הקבר. נוהגים לא להיכנס עם ציצית גלויה או תפילין בתוך ארבע אמות מהקבר.
- פרקי תהילים. בסידורים רבים מופיעים לעלייה לקבר פרקים כמו לג, טז, יז, עב, צא, קד וקל. אפשר לבחור חלק מהם.
- פסוקי תהילים קיט לפי אותיות השם של הנפטר, ואחריהם אותיות המילה "נשמה".
- דברים לזכרו: אחד מבני המשפחה מספר על הנפטר. קצר ואישי עדיף על ארוך.
- אל מלא רחמים (אשכנזים) או השכבה (ספרדים).
- קדיש יתום, רק אם יש מניין.
- הנחת אבן קטנה על המצבה ויציאה מבית הקברות. נוהגים לרחוץ ידיים ביציאה.
מקור: קיצור שולחן ערוך קצט (הקבורה ובית הקברות) · קיצור שולחן ערוך רכא (יום היארצייט)
בבית או בבית הכנסת
אחרי בית העלמין, או במקומו כשאין אפשרות להגיע, רבים עורכים ערב לימוד: לימוד משניות לפי אותיות השם, דבר תורה קצר, קדיש דרבנן אחרי הלימוד, וסעודה קלה שבה מברכים "לעילוי נשמת". קיצור שולחן ערוך כותב שביארצייט יעסוק האדם "בתורה ובמצוות ובשאר מעשים טובים" לזכות נשמת אביו ואמו, וזה הרעיון שמאחורי הלימוד והסעודה.
מקור: קיצור שולחן ערוך רכא (יום היארצייט) · קיצור שולחן ערוך רז (ניחום אבלים ותפילה בבית האבל)
מה מכינים מראש
- מניין: עשרה גברים מעל גיל מצווה, אם רוצים קדיש. כדאי לוודא מראש ולא לסמוך על מי שיגיע.
- חוברת או דפים מודפסים עם הפרקים, כדי שכולם יוכלו להשתתף.
- מודעה או הודעה בקבוצת המשפחה: תאריך, שעה, בית העלמין, מספר החלקה והשורה.
- בקבוק מים ונטלה לנטילת ידיים ביציאה, אם אין ברזייה סמוכה.
- בקיץ: כובעים ומים. בחורף: מטרייה. אזכרות רבות מתקיימות בצהריים.
מתי עושים אזכרה
האזכרות המקובלות הן בשלושים (סוף השלושים יום מהקבורה) וביום השנה, היארצייט, שנקבע לפי יום הפטירה בלוח העברי. בשנה הראשונה, אם הקבורה התאחרה כמה ימים אחרי הפטירה, יש שנוהגים את היארצייט הראשון ביום הקבורה. יש משפחות שעושות אזכרה גם בסוף השבעה או בסיום אחד עשר חודש של קדיש.
כשהיארצייט חל בשבת או בחג, העלייה לקבר נדחית בדרך כלל ליום חול סמוך, והמנהגים (לפני או אחרי) שונים.
מקור: קיצור שולחן ערוך רכא (יום היארצייט) · קיצור שולחן ערוך רכא, ב (שנה ראשונה כשהקבורה התאחרה) · קיצור שולחן ערוך רטז (יום שביעי, שלושים וי״ב חודש)
ביום היארצייט עצמו
- מדליקים נר נשמה שדולק יממה.
- על אב ואם יש שנוהגים להתענות. ביום שאין אומרים בו תחנון לא מתענים, ואז מרבים בתורה ובמצוות.
- הבן אומר קדיש בכל התפילות, ורבים עוברים לפני התיבה.
- בלילה שלפני היארצייט לא הולכים לסעודת חתונה. לברית, לפדיון הבן ולסיום מסכת מותר.
שאלות נפוצות
כמה זמן נמשכת אזכרה בבית העלמין?
בדרך כלל עשרים עד ארבעים דקות. זה תלוי בכמה פרקים אומרים ובכמה אנשים מדברים.
אפשר לעשות אזכרה בלי מניין?
כן. אומרים תהילים, פסוקי קיט לפי השם ואל מלא רחמים. רק קדיש וברכו צריכים עשרה.
מי אומר אל מלא רחמים?
בדרך כלל חזן או מי שמכיר את הנוסח. כל אחד מהמשתתפים יכול לומר אותו, ואין צורך במניין.
עושים אזכרה אם אי אפשר להגיע לקבר?
כן. אפשר ללמוד משניות, לומר תהילים ולעשות סעודה בבית או בבית הכנסת. הלימוד והמעשים הטובים הם העיקר.
המידע כאן מסכם את השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך ומקורות רשמיים, לפי מה שנכתב בהם. המנהגים משתנים בין אשכנזים, ספרדים ועדות אחרות, ויש מקרים מיוחדים. זה לא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה או לחברה קדישא.