מה אסור ומה מותר בשבעה
עודכן: · כל כלל עם קישור למקור
בשבעה נוהגים חמישה איסורים עיקריים: מלאכה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ותשמיש המטה. נוסף עליהם האבל יושב על הארץ או על כיסא נמוך, לא לומד תורה (חוץ מעניינים של אבלות), לא שואל בשלום, לא מתגלח ולא לובש בגד מכובס. בישול, אוכל ומלאכות הבית הנחוצות מותרים. הרשימה מבוססת על קיצור שולחן ערוך, והמנהגים משתנים בין הקהילות.
הרשימה בקצרה
| נושא | בשבעה | הערה |
|---|---|---|
| מלאכה ועבודה | אסור | שלושה ימים ראשונים גם לעני; אחר כך עני יכול לעבוד בצנעה בביתו |
| משא ומתן ומסחר | אסור | בהפסד גדול שואלים רב |
| רחיצת כל הגוף | אסור | גם במים קרים; פנים, ידיים ורגליים במים קרים מותר |
| סיכה (קרמים, שמנים) | אסור לתענוג | לצורך רפואה או ניקיון מותר |
| נעלי עור | אסור | נעלי בד, גומי או פלסטיק מותרות |
| ישיבה על כיסא רגיל | לא נוהגים | יושבים על הארץ או על כיסא נמוך; זקן וחולה מקלים |
| לימוד תורה | אסור | מותר איוב, קינות והלכות אבלות |
| שאילת שלום | לא שואלים | ושלושה ימים ראשונים גם לא משיבים |
| תספורת וגילוח | אסור | עד השלושים |
| בגד מכובס או חדש | לא לובשים | בגד מלוכלך מחליפים בבגד שמישהו לבש קודם |
| יציאה מהבית | לא יוצאים | חוץ מצורך גדול, לוויה נוספת או מניין שאין בבית |
מקור: קיצור שולחן ערוך רח (האבל אסור במלאכה) · קיצור שולחן ערוך רט (רחיצה, סיכה ונעילת הסנדל) · קיצור שולחן ערוך רי (תלמוד תורה ושאילת שלום) · קיצור שולחן ערוך ריא (ישיבה על הארץ, בגדים ותספורת) · קיצור שולחן ערוך ריד (מתי האבל יוצא מביתו)
מלאכה ועבודה
שלושת הימים הראשונים אסורים במלאכה לגמרי. מהיום הרביעי, מי שאין לו ממה להתפרנס יכול לעבוד בצנעה בתוך ביתו. אסור גם לעשות את העבודה דרך אחרים, ובמקרה של הפסד גדול או עסק שנסגר, שואלים רב.
מלאכות הבית מותרות: מבשלים, אופים ומכינים את מה שצריך לבית. מה שאינו צורך הבית, כמו עבודה בשכר מהבית, אסור בשבעה.
רחיצה, נעליים וישיבה
אסור לרחוץ את כל הגוף, אפילו במים קרים. מותר לשטוף פנים, ידיים ורגליים במים קרים. יולדת, חולה ומי שסובל מאוד בלי רחצה מקבלים היתר, וכדאי לשאול.
האיסור על נעליים הוא על נעלי עור בלבד. נעלי בד, גומי, פלסטיק או קרוקס מותרות. האבל יושב על הארץ או על כרית נמוכה, ומי שקשה לו מקבל היתר לשים כר קטן. מותר לעמוד וללכת בבית.
מקור: קיצור שולחן ערוך רט (רחיצה, סיכה ונעילת הסנדל) · קיצור שולחן ערוך ריא (ישיבה על הארץ, בגדים ותספורת)
לימוד, תפילה ושאילת שלום
לימוד תורה משמח את הלב, ולכן האבל לא לומד בשבעה, חוץ מספר איוב, קינות, הפרקים הקשים בירמיהו והלכות אבלות. ילדים קטנים ממשיכים ללמוד.
בבית האבל מתפללים במניין, כי יש בזה נחת רוח לנשמה. האבל לא יוצא לבית הכנסת בימי החול של השבעה, ובשבת יוצא. אם אין מניין בבית ויש מניין קרוב, מותר לו לצאת.
שלושה ימים ראשונים האבל לא אומר שלום ולא משיב שלום. מהיום הרביעי עד השביעי הוא משיב למי שלא ידע, אבל לא פותח. זה המקור למנהג שנכנסים לבית האבל בלי "שלום".
מקור: קיצור שולחן ערוך רי (תלמוד תורה ושאילת שלום) · קיצור שולחן ערוך ריד (מתי האבל יוצא מביתו) · קיצור שולחן ערוך רז (ניחום אבלים ותפילה בבית האבל)
מה כן מותר
- לאכול ולשתות כרגיל. גם בשר ויין מותרים בשבעה (האיסור על בשר ויין הוא לאונן, לפני הקבורה).
- לבשל, לנקות ולסדר את הבית במידה הנחוצה.
- להסתרק, ולגזוז ציפורניים ביד (לא בכלי).
- לברך שהחיינו כשצריך, למשל בחנוכה.
- לדבר עם המנחמים על הנפטר, על זיכרונות ועל כל מה שהאבל רוצה.
מקור: קיצור שולחן ערוך רה (סעודת הבראה) · קיצור שולחן ערוך רי (תלמוד תורה ושאילת שלום) · קיצור שולחן ערוך ריא (ישיבה על הארץ, בגדים ותספורת)
מתי זה נגמר
ביום השביעי, אחרי תפילת שחרית ואחרי שהמנחמים יוצאים, כל איסורי השבעה מסתיימים, כי "מקצת היום ככולו". חלק מההגבלות (תספורת, בגד חדש, שמחות) נמשכות עד השלושים, ועל אב ואם עד שנים עשר חודש.
שאלות נפוצות
מותר להתקלח בשבעה?
רחיצת כל הגוף אסורה, גם במים קרים. מותר לשטוף פנים, ידיים ורגליים במים קרים. חולה, יולדת ומי שסובל מאוד מקבלים היתר; במקרה כזה שואלים רב.
איזה נעליים מותר לנעול בשבעה?
כל נעל שאינה מעור: בד, גומי, פלסטיק, קרוקס. האיסור הוא רק על עור.
מותר לעבוד מהבית בשבעה?
לא. גם עבודה מהבית היא מלאכה. מהיום הרביעי מי שאין לו פרנסה אחרת רשאי לעבוד בצנעה, ובהפסד גדול שואלים רב.
מותר לצאת מהבית בשבעה?
לא נוהגים לצאת, חוץ מצורך גדול, השתתפות בלוויה שאין בה מספיק אנשים, או מניין קרוב כשאין מניין בבית. בשבת יוצאים לבית הכנסת.
האם אוכלים בשר בשבעה?
כן. האיסור על בשר ויין חל על האונן, מהפטירה עד הקבורה. אחרי הקבורה מותר, וסעודת ההבראה עצמה יכולה לכלול בשר.
המידע כאן מסכם את השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך ומקורות רשמיים, לפי מה שנכתב בהם. המנהגים משתנים בין אשכנזים, ספרדים ועדות אחרות, ויש מקרים מיוחדים. זה לא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה או לחברה קדישא.