אבל בחתונה ובשמחות
עודכן: · כל כלל עם קישור למקור
אבל לא משתתף בסעודות שמחה כל שלושים יום, ועל אב ואם שנים עשר חודש: חתונה, ברית, פדיון הבן ואפילו סיום מסכת מחוץ לביתו. אחרי השלושים מותר לו לעמוד בחופה ולשמוע את הברכות, לשמש בחתונה ולהיות סנדק או מוהל. אבל עצמו לא מתחתן בתוך השלושים.
מה מותר ומה לא
| עד השלושים | אחרי השלושים, על אב ואם | |
|---|---|---|
| סעודת חתונה כאורח | לא | לא (יש מקלים) |
| חופה וברכות | לא | מותר, ואפשר גם לברך |
| לשמש בחתונה | מותר | מותר |
| ברית או בר מצווה (סעודה) | לא, אלא בתוך ביתו | לא, אלא בתוך ביתו |
| סנדק או מוהל | יש פרטים, שואלים | מותר, לובש בגדי שבת עד אחרי המילה |
| להתחתן בעצמו | לא | מותר |
מקור: קיצור שולחן ערוך ריב (שמחות אחרי השבעה) · קיצור שולחן ערוך ריג (נישואין בזמן האבלות)
שמחה בתוך הבית
אם יש סעודת מצווה בביתו של האבל, למשל ברית של בנו, מותר לו לאכול בה. בסעודת נישואין מחמירים גם בבית, חוץ ממי שמשיא יתום או יתומה שבלעדיו החתונה לא תתקיים. גם אבל שמחתן את בנו או בתו ישאל רב על הפרטים.
חתונה שנקבעה לפני הפטירה
קיצור שולחן ערוך כותב שאם מת קרוב של החתן או הכלה לפני החתונה, בזמן הזה שאחרים יכולים להכין את צורכי החתונה, דוחים אותה עד אחרי ימי האבל. בפועל, מקרים כאלה נדונים עם רב, לפי הקרבה והנסיבות.
אם הפטירה הייתה אחרי החתונה, בתוך שבעת ימי המשתה, ממשיכים את שבעת ימי המשתה ורק אחריהם מתחילה האבלות.
אלמן ואלמנה
אלמן לא מתחתן שוב עד שעברו שלושה רגלים (פסח, שבועות וסוכות), חוץ ממי שאין לו ילדים או שיש לו ילדים קטנים ואין מי שיטפל בהם; גם אז ממתינים לפחות שלושים יום. אלמנה ממתינה תשעים יום מסיבה הלכתית אחרת.
שאלות נפוצות
מותר לאבל ללכת לחתונה?
בתוך השלושים לא. על אב ואם לא נכנסים לסעודה שנים עשר חודש, אבל אחרי השלושים מותר לעמוד בחופה ולשמש.
מותר ללכת לבר מצווה בשנת אבל?
על אב ואם לא משתתפים בסעודת שמחה מחוץ לבית שנים עשר חודש. להגיע לבית הכנסת לעלייה לתורה זו שאלה נפרדת; שאלו רב.
אבל יכול להיות סנדק?
אחרי השלושים כן, גם על אב ואם, והוא לובש בגדי שבת עד אחרי המילה ויכול לאכול בסעודה.
מתחתנים בשנת אבל?
אחרי השלושים מותר, גם באבלות על אב ואם.
המידע כאן מסכם את השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך ומקורות רשמיים, לפי מה שנכתב בהם. המנהגים משתנים בין אשכנזים, ספרדים ועדות אחרות, ויש מקרים מיוחדים. זה לא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה או לחברה קדישא.