דילוג לתוכן
לעילוי נשמת

תספורת וגילוח באבלות

עודכן: · כל כלל עם קישור למקור

על כל שבעת הקרובים לא מסתפרים ולא מתגלחים שלושים יום, לא בשיער הראש, לא בזקן ולא בשאר הגוף. על אב ואם ממתינים יותר: עד שהחברים "גוערים", כלומר עד שהמראה כבר חריג, ורבים נוהגים לא להסתפר שנים עשר חודש אלא לצורך. סירוק מותר גם בשבעה.

ספרי קודש על מפה לבנה ליד נר דולק

הכלל

שאר הקרוביםאב ואם
תספורת וגילוחאסור עד השלושיםאסור עד "גערה", ולא לפני השלושים
גזיזת ציפורניים בכליאסור עד השלושיםאסור עד השלושים
סירוקמותרמותר

מקור: קיצור שולחן ערוך ריא (ישיבה על הארץ, בגדים ותספורת)

מה זה "עד שיגערו בו חבריו"

לפי קיצור שולחן ערוך, השיעור הוא עד שהשיער גדל כל כך שהוא בולט בשונותו מחבריו, עד שאומרים עליו "כמה משונה זה". יש מחלוקת פוסקים על השיעור המדויק. המנהג שהוא מביא הוא לא להסתפר כל שנים עשר חודש, חוץ מצורך: שיער מכביד, או מי שמסתובב בין אנשים ונראה מוזנח.

מקור: קיצור שולחן ערוך ריא (ישיבה על הארץ, בגדים ותספורת)

ציפורניים

בתוך השלושים לא גוזזים ציפורניים בכלי (מספריים, קוצץ). ביד או בשיניים מותר, אפילו בשבעה. אשה שטבילתה בתוך השלושים ואחרי השבעה, מבקשת מאשה אחרת לגזוז לה.

מקור: קיצור שולחן ערוך ריא (ישיבה על הארץ, בגדים ותספורת)

גילוח זקן ועבודה

גם גילוח הזקן אסור בשלושים. מי שעבודתו דורשת מראה מסוים, ומי שאחרי השלושים על הורים זקוק להסתפר או להתגלח לפרנסתו, ישאל רב; יש בזה שיקולים של "מתנוול" בין אנשים שהקיצור עצמו מזכיר.

מקור: קיצור שולחן ערוך ריא (ישיבה על הארץ, בגדים ותספורת)

שלושים בשבת ובחג

אם יום השלושים חל בשבת, מותר להתרחץ ולהחליף לבגדי שבת בערב שבת, אבל תספורת רק במוצאי שבת. אם חג מגיע בתוך השלושים ובטל את גזרת השלושים, מותר להסתפר בערב החג, חוץ מאבל על אב ואם.

מקור: קיצור שולחן ערוך רטז (יום שביעי, שלושים וי״ב חודש) · קיצור שולחן ערוך רכ (הרגל מבטל שבעה ושלושים)

שאלות נפוצות

מתי מותר להסתפר אחרי מות אבא?

לא לפני השלושים, ואחר כך כשהשיער מכביד או שהמראה חריג. המנהג שהביא קיצור שולחן ערוך הוא לא להסתפר שנים עשר חודש אלא לצורך.

מותר להתגלח בשלושים?

לא. גילוח הזקן אסור כמו תספורת, עד השלושים.

מותר לגזוז ציפורניים בשבעה?

לא בכלי. ביד מותר. אחרי השלושים מותר כרגיל.

המידע כאן מסכם את השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך ומקורות רשמיים, לפי מה שנכתב בהם. המנהגים משתנים בין אשכנזים, ספרדים ועדות אחרות, ויש מקרים מיוחדים. זה לא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה או לחברה קדישא.