קריעה על מת
עודכן: · כל כלל עם קישור למקור
על כל אחד משבעת הקרובים שמתאבלים עליהם (אב, אם, בן, בת, אח, אחות ובן או בת זוג) קורעים את הבגד, בעמידה, לפני סתימת הקבר. על אב ואם קורעים בצד שמאל, מול הלב, ביד; על שאר הקרובים בצד ימין, טפח (כעשרה סנטימטר). בפועל איש חברה קדישא חותך מעט בסכין והאבל קורע.
על מי ומתי
חובת הקריעה חלה על מי שחייב להתאבל: אב ואם, בן ובת, אח ואחות, ובני זוג. קורעים בעמידה, ולכתחילה בזמן "חימום הצער", לפני שסותמים את הקבר. בפועל בישראל קורעים בדרך כלל לפני ההלוויה או בבית העלמין.
גם ילד קטן שמת לו קרוב קורעים לו מעט, ומי שהגיע לגיל חינוך קורע כמו מבוגר.
מקור: קיצור שולחן ערוך קצה (הלכות קריעה) · קיצור שולחן ערוך רג (על אילו קרובים מתאבלים)
איך קורעים: הטבלה
| אב ואם | שאר הקרובים | |
|---|---|---|
| צד | שמאל (מול הלב) | ימין |
| גודל | עד כנגד הלב | טפח |
| איך | ביד (אחרי חיתוך קטן בסכין) | ביד או בכלי |
| איזה בגדים | כל הבגדים העליונים, חוץ מגופייה ומעיל | הבגד העליון בלבד |
| בגד שמחליפים בשבעה | קורעים גם אותו (בימי חול) | לא צריך |
| תפירה | לא מאחים לעולם | אחרי השלושים |
אשה
אשה קורעת כמו איש, אבל בצניעות: קורעת תחילה את הבגד התחתון ומסובבת את הקרע הצידה, ורק אחר כך את העליון. היא רשאית לתפור תפירה גסה מיד, גם על אב ואם.
שבת, חול המועד ושמועה מאוחרת
- בשבת מחליפים את הבגד הקרוע בבגד חול אחר. אם אין, מסובבים את הקרע לאחור.
- בחול המועד נוהגים לקרוע רק על אב ואם. על שאר הקרובים קורעים אחרי החג.
- מי ששמע על הפטירה אחרי שלושים יום: על שאר הקרובים לא קורע; על אב ואם קורע תמיד.
- חג שמגיע בתוך השלושים מבטל את גזרת השלושים גם לעניין הקריעה, ומותר לתפור בערב החג.
מקור: קיצור שולחן ערוך קצה (הלכות קריעה) · קיצור שולחן ערוך ריט (אבלות בשבת וביום טוב)
שאלות נפוצות
באיזה צד קורעים על אבא?
על אב ואם בצד שמאל, מול הלב. על שאר הקרובים בצד ימין. בדיעבד, קריעה בצד השני לא מעכבת.
כמה קורעים?
על שאר קרובים טפח, בערך עשרה סנטימטר. על אב ואם עד שהלב מתגלה, כלומר קרע ארוך יותר.
צריך לקרוע בגד חדש?
לא. קורעים בגד רגיל שלובשים, במקום שהבגד שלם ולא בתפר. רבים לובשים ללוויה חולצה ישנה.
מתי מותר לתפור את הקרע?
על שאר הקרובים אחרי השלושים. על אב ואם מותר לתפור תפירה גסה אחרי השלושים, ולא מאחים לעולם.
המידע כאן מסכם את השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך ומקורות רשמיים, לפי מה שנכתב בהם. המנהגים משתנים בין אשכנזים, ספרדים ועדות אחרות, ויש מקרים מיוחדים. זה לא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה או לחברה קדישא.