אונן: מהפטירה ועד הקבורה
עודכן: · כל כלל עם קישור למקור
מרגע הפטירה ועד סתימת הקבר, הקרובים החייבים באבלות נקראים "אוננים". האונן פטור מכל המצוות, כולל תפילה וברכות, כדי שיתפנה לכבוד המת; הוא לא אוכל בשר, לא שותה יין ולא אוכל בחדר שבו נמצא המת. האבלות עצמה, השבעה, מתחילה רק אחרי הקבורה.
מה האונן לא עושה
איסורי תורה ודרבנן עדיין חלים עליו. למשל, נוטל ידיים לפני אכילת לחם, רק בלי ברכה.
- לא מתפלל, לא מניח תפילין, לא מברך ולא עונה אמן. אפילו מי שרוצה להחמיר לא רשאי, מפני כבוד המת.
- לא אוכל בשר ולא שותה יין, ואוכל בדרך ארעי, לא בסעודה קבועה.
- לא אוכל בחדר שהמת נמצא בו.
- לא עובד, לא מתרחץ, לא מסתפר, לא לומד תורה ולא שואל בשלום.
כשחברה קדישא מטפלת בהכול
בישראל חברה קדישא מטפלת בקבורה. לפי קיצור שולחן ערוך, מרגע שהקרובים סיכמו עם חברה קדישא ואין להם יותר מה לעשות, דין האונן מתבטל: מותר בבשר ויין וחייבים בתפילה. ובכל זאת נוהגים שהאוננים לא מתפללים עד אחרי הקבורה, כי גם הם הולכים ללוות את המת. מי שרוצה להתפלל כבר אחרי שמסר את הטיפול לחברה קדישא, רשאי.
שבת וחג
מי שמת לו מת בשבת לא נעשה אונן בשבת, כי ממילא אי אפשר לקבור. הוא אוכל בשר ושותה יין ומתפלל, אבל נוהג דברים שבצנעא (בלי לימוד תורה ויחסי אישות). במוצאי שבת לא מבדיל עד אחרי הקבורה.
ביום טוב הדין מורכב יותר ותלוי אם קוברים באותו יום; שואלים רב.
אחרי הקבורה
ברגע שהקבר נסתם מתחילה האבלות. האבלים חולצים נעליים (עוד בבית העלמין, או כשמגיעים הביתה), ומתחילים לספור את השבעה. מי שהיה אונן בזמן תפילה חוזר להתפלל כשזמנה עוד לא עבר.
מקור: קיצור שולחן ערוך רד (מתי מתחילה האבלות) · קיצור שולחן ערוך קצו (הלכות אונן)
שאלות נפוצות
מה זה אונן?
קרוב שחייב להתאבל, בזמן שבין הפטירה לקבורה. הוא פטור מהמצוות כדי לטפל בקבורה.
אונן מתפלל?
לא. הוא פטור מתפילה ומברכות. כשחברה קדישא מטפלת בהכול הפטור מתבטל להלכה, אבל נוהגים להתפלל רק אחרי הקבורה.
אונן אוכל בשר?
לא. בשר ויין אסורים לאונן. אחרי הקבורה מותר.
מתי מסתיימת האנינות?
כשסותמים את הקבר. מאותו רגע מתחילה האבלות והשבעה.
המידע כאן מסכם את השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך ומקורות רשמיים, לפי מה שנכתב בהם. המנהגים משתנים בין אשכנזים, ספרדים ועדות אחרות, ויש מקרים מיוחדים. זה לא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה או לחברה קדישא.