שמועה קרובה ושמועה רחוקה
עודכן: · כל כלל עם קישור למקור
מי שנודע לו על פטירת קרוב אחרי הקבורה: אם זה בתוך שלושים יום מהקבורה (כולל היום השלושים), זו "שמועה קרובה", והוא יושב שבעה ונוהג שלושים מיום השמועה. אם עברו יותר משלושים יום, זו "שמועה רחוקה", ומספיק לנהוג אבלות שעה אחת, למשל לחלוץ נעליים. על אב ואם, דיני השנים עשר חודש נמשכים ממילא.
שמועה קרובה
שמועה בתוך שלושים יום מהקבורה (לא מהפטירה) היא קרובה. יום השמועה דינו כיום הקבורה לכל דבר: קורעים, יושבים שבעה ונוהגים שלושים מאותו יום.
מי שהיה רחוק והגיע אל האבלים: אם היה במרחק של עד יום הליכה בזמן הקבורה, והאבל העיקרי ("גדול הבית") נמצא שם, הוא מצטרף לספירה שלהם. אם בא ממקום רחוק, סופר לעצמו.
מקור: קיצור שולחן ערוך רו (שמועה קרובה ושמועה רחוקה) · קיצור שולחן ערוך רד (מתי מתחילה האבלות)
שמועה רחוקה
אחרי שלושים יום נוהגים אבלות שעה אחת בלבד, ביום או בלילה. די לחלוץ נעליים לשעה, ואם לא נעול, לשבת על הארץ שעה. מותר לעבוד, להתרחץ וללמוד.
על אב ואם: דיני השנים עשר חודש (שמחות, בגדים חדשים, קדיש) נוהגים גם בשמועה רחוקה, וסופרים שנים עשר חודש מיום הפטירה. על אב ואם קורעים תמיד, גם בשמועה רחוקה.
מקור: קיצור שולחן ערוך רו (שמועה קרובה ושמועה רחוקה) · קיצור שולחן ערוך קצה (הלכות קריעה)
שמועה בשבת או בחג
- שמועה קרובה בשבת: השבת נחשבת יום ראשון, קורעים במוצאי שבת וממשיכים עוד שישה ימים.
- שמועה שהייתה קרובה בשבת ונעשית רחוקה במוצאי שבת: בשבת נוהגים דברים שבצנעא, ובמוצאי שבת שעה אחת.
- שמועה רחוקה בשבת או בחג: לא נוהגים בהם אבלות, ובמוצאי השבת או החג שעה אחת.
האם להודיע
קיצור שולחן ערוך כותב שמי שלא יודע על פטירת קרוב, אין חובה להודיע לו, ובלבד שלא משקרים לו אם הוא שואל. לבנים נוהגים להודיע על פטירת אב או אם, כדי שיאמרו קדיש. היום, כשמידע עובר מהר, רוב המשפחות מודיעות מיד.
שאלות נפוצות
שמעתי על הפטירה אחרי שבועיים. יושבים שבעה?
כן. זו שמועה קרובה (בתוך שלושים יום מהקבורה), ויושבים שבעה ונוהגים שלושים מיום השמועה.
מה עושים בשמועה רחוקה?
נוהגים אבלות שעה אחת, למשל חליצת נעליים. על אב ואם ממשיכים גם בדיני השנים עשר חודש.
סופרים שלושים מהפטירה או מהקבורה?
לעניין ההבחנה בין שמועה קרובה לרחוקה סופרים מיום הקבורה.
המידע כאן מסכם את השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך ומקורות רשמיים, לפי מה שנכתב בהם. המנהגים משתנים בין אשכנזים, ספרדים ועדות אחרות, ויש מקרים מיוחדים. זה לא פסק הלכה: בכל שאלה למעשה פנו לרב הקהילה או לחברה קדישא.